"מוצרים שלא ראויים למאכל": דיווחים על זינוק בזיופים של שמן זית

יכול להיות שאתם משתמשים בחיקוי שעלול לפגוע לכם בבריאות: בשל המחסור בשמן זית ועליות המחירים בעולם, יש לאחרונה עלייה משמעותית בזיופים של שמן זית.

"אנחנו רואים זיופים גם בקטגוריה של שמנים שהם לא שמני זית, של שמנים עם כל מיני תערובות, וחלק יותר משמעותי הם שמנים שאינם ראויים למאכל", כך אומר ד"ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים. לדבריו, "יש תקנים לשמן זית ושמנים אלה מוגדרים כשמן למאור. זה נהדר להדליק עם השמן הזה נרות, אבל כמובן לא להכין אוכל לילדים.

"אני חושב שצריך למנוע את האפשרות לסכן אנשים בדברים שלא ראויים והגעה של שמנים אלה למדף. הזיופים גדלו באחוזים משמעותיים. אנחנו מזהים את הגל ועושים מאמצים גדולים כדי לעצור את הגל יחד עם משרד הבריאות. לא מעט שמנים נמצאים בבדיקה גם כעת על ידי שירות המזון במשרד הבריאות, יחידת הפיצוח במשרד החקלאות והמועצה להגנת הצרכן".

לשאלה האם ניתן לזהות שמנים מזויפים ענה: "אי אפשר לראות בעין. אפשר לבדוק שמדובר ביצרן מוכר ובמקור אמין, ושהשמן לא נמכר במחיר מגוחך. בנוסף, החקלאים מקבלים מאיתנו תו איכות, הכולל בדיקות מעבדה. שמן זית הוא מזון בריאות שנצרך לטובת הבריאות והטעם. תזונאיות רבות ממליצות על שמן זית והן לא ממליצות כמובן על משהו שמדליקים אותו לנרות".

כאמור, מחירי השמן התייקרו באופן משמעותי כתוצאה מהמחסור בעולם. גורם בענף רשתות המזון אמר ל"ישראל היום" כי "אם לפני כשנה היינו מייבאים במחיר של כ־13 שקלים לפני מיסים, כיום מדובר ב־8.5 יורו, שזו עלייה של כ־40%. במדף זה התייקר ב־30%-25%. המחירים הזולים ביותר הם 35-30 שקלים, ויש גם ב־50-45 שקלים. לייבא מטורקיה זה זול יותר ויכול לעלות 8 דולרים, אבל הצרכנים לא רוצים מטורקיה. בנוסף, המחירים בעסקאות הבאות צפויים לעלות לנו".

הרבה מקרי ריקול

ד"ר נעלי מאשים את היבוא כגורם לבעיית הזיופים. לדבריו, "אנחנו רואים שמנסים ליצור זיופים, בין אם מדובר בשמן שהוא לא שמן זית כלל ואינו טוב לבריאות, ובין אם מדובר בשמנים מיובאים שלא עוברים בדיקה. ביבוא יש הסתמכות על ניירת בלבד, ולכן רואים הרבה מקרי ריקול בתחום. בעבודה מאומצת של משרד הבריאות מנסים לבדוק את המוצרים הללו במדפים ולמנוע את הימצאות השמנים על המדפים. לצרכן הישראלי יש סיבה לדאגה וזה מצב לא פשוט.

"הזיופים הם רק חלק ממשבר שמאיים על ענף שמן הזית הישראלי - נושא היבוא. יכול להיות שבמצב הזה לא יהיה שמן זית. אנחנו כרתנו את הענף שעליו אנחנו יושבים בגלל מדיניות ארוכת שנים שפגעה בענף והגבירה את היבוא.

"בנוסף, המלחמה הקצינה וחידדה את המשבר בשמן הזית הישראלי. הרבה מגדלים כיום במילואים ולא יכלו להגיע לחלקות. 40%-30% מהיבול לא נמסק. לא היו ידיים עובדות והיה מחסור בעובדים בגלל העובדים הפלשתינאים, וזה העמיק את הקושי וההבנה שהענף בחרדה קיומית".

עו"ד עמיר עופר, מנהל ענף המזון באיגוד לשכות המסחר, התייחס ליבוא ואמר כי "ענף המזון שבאיגוד לשכות המסחר תומך מאוד בהסרת חסמי יבוא, הפחתת מכסים והגברת התחרותיות. אנו סבורים ששיטת המכסות בכללותה מייצרת עיוותים בשוק ומגבילה את יכולתו של היבואן לפתוח שוק למוצר.

אנו מכירים מאוד בחשיבות הגידול המקומי של זיתים ופיתוח הפעילות הזאת. המדינה צריכה לתמוך בהם בצורה ישירה ולא באמצעות תמיכה עקיפה בדמות מכסים שעליהם משלם הציבור כולו".

"מסכנים את הציבור"

ממשרד הבריאות נמסר: "שירות המזון מבצע דיגום ובקרה על שמן זית מייצור מקומי ומיובא, כאשר עומדים כלים שונים למשרד בבדיקת שמן זית ובהם ביצוע דגימות מעבדה של המוצרים ככל שעולה הצורך.

"שמני זית מזויפים עלולים לסכן את בריאות הציבור במגוון דרכים, בין היתר אי־הצהרת אלרגנים מתאימה, שמן למאור שאינו מיועד למאכל, ועוד".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "באחרונה, איטליה וספרד, המהוות מקורות יבוא עיקריים של שמן זית, חוו בצורת. גם הייצור המקומי היה נמוך בשנה זו בהשפעת הרפורמה בחקלאות והשפעות נוספות. המלחמה חיזקה מגמה זו בין השאר, נוכח הקושי במסיק, המתקיים סמוך למועד שבו פרצה המלחמה.

"כפי שנקבע בהסכם שנחתם עם משרד האוצר על רקע הרפורמה בחקלאות, נוהל התמיכה יועד לשנת 2024 וצפוי להתפרסם כבר בשבועות הקרובים בהיקף של כ-30 מיליון שקלים. משרד החקלאות פועל כדי לפרסם את התמיכה בהקדם האפשרי, וממשיך לפעול כדי לאפשר לחקלאים תנאים לייצור מזון מקומי באמצעות הגדלת גורמי הייצור והפחתת עלויות".